לא המפץ הגדול?

הבה נשאיר את כל השאר לשתיקה לא הדחקה ממיתה אלא דממה כל-רוחשת, מקור סודות נלחשים, דף ריק אליו נכתבות אותיות אלו, לא העדר אלא נוכחות המזמינה אליה הכול כך שלא נותר דבר לומר. הבדיה צועקת, אך ההרמוניה שקטה, כי אין דבר לעשות או לבטל - הכול מתרחש מאליו. זוהי דממת הרחם לפני שהוליד את הרעש, או השאלה שאינה יודעת מענה או כל דבר אחר שאינו המפץ הגדול. זוהי הדממה שבה נעלמו המלים כי התיאורים חדלו למלא את תפקידם. היא חלק של כולנו. האם עכשיו תזכור?