סטיבן פולדר

שום: התרופה המקורית של הטבע

ד"ר סטיבן פולדר

ספרו החדש של סטיבן פולדר על שום יצא לאור זה עתה, ומביא מכלול רחב של ידע. כעת העת לטעום!
לאינפורמציה נוספת ראו:
 
שום: התרופה המקורית של הטבע   ניתן לרכישה כאן

 

__________________________________

השום הוא גם שמימי וגם שטני. הוא מעניק לאוכל טעם שמימי; יש לו כוחות מרפא. מצד שני, תמיד יש בנמצא אנשים שעבורם טעמו וריחו החריפים של השום בלתי נסבלים. עצם השטניות שבו היא מקור כוחו. כפי שנראה, תרכובות גופרתיות מעניקות לשום את חריפותו ואת תכונות המרפא הפעילות שלו. השום זקוק לכוחו השטני.

שני השום דמויות המגל כל כך מוכרות עד שכמעט ואין צורך לתארן. האם יש דרך לראותן במבט רענן ובלתי משוחד? סיפור עממי מימי הביניים, שהובא לכתב על ידי ביאליק, מספר על אי שבו השום מעולם לא נראה קודם לכן. גדול חרטומי המלך מקבל לידיו שן שום:
וּבְקַחְתּוֹ צֵלָע אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו, / וַיִּקְרַע מְעָלֶיהָ בְּצִפֹּרֶן אֲגֻדָּלוֹ אֶת-גִּלְדָּהּ, / וַיַּפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ, / מַחְשׂף הַלָּבָן וְעָרוֹת בְּשָׂרָהּ, / וַתִּגָּל הַצֵּלָע בְּכָל-זָהֳרָהּ, / יְחִידָה, תַּמָּה, נְקִיָּה וּבָרָה

השם הבוטני של השום הוא אליום סאטיבום (Allium sativum). אליום היה השם הלטיני הקלאסי לשום וסאטיבום פירושו מתורבת. השם הבוטני שומיים מתייחס לסוג או קבוצה שלמה של צמחים. בעבר היו בקבוצה מעל לאלף זנים אך כעת מספרם הצטמצם ל-450 בקירוב. הזנים הידועים ביותר הם הצמחים המתורבתים: בצל הגינה, Allium cepa, (מהמילה הלטינית לראש); שום הכרש (כרישה), Allium porrum; בצלצל (בצל ירוק), Allium ascalonicum (נקרא כך משום שגדל בסביבות אשקלון); ועירית, Allium schoenoprasum.

מגוון שומיים
שימוש
אזור
שם נפוץ
זן
תבלין
אירופה
אסיה
אמריקה
שום גבוה
A. ampeloprasum
ירק
תבלין
תרופה
אירופה
המזרח הקרוב
בצלצלית
(בצל ירוק)
A. ascalonicum
ירק
תבלין
צבע
תרופה
אירופה
אסיה
אמריקה
בצל הגינה
A. cepa
‎צמח בר נפוץמזרח תיכוןשום קצרA. curtum
תבלין
תרופה
מזרח אסיה
שום יפני מאוגד
[תרגום השם מאנגלית]
A. fistulosum
נוי
העלים משמשים לתבלין
אירופה
שום צהוב
[תרגום השם מאנגלית]
A. moly

אירופה
שום מזויף
[תרגום השם מאנגלית]
A. nothorscordum
‎צמח בר נפוץמזרח תיכוןשום ארץ-ישראליA. paleastinum
ירק
תבלין
אירופה
אסיה
אמריקה
שום הכרש (כרישה)
A. purrum
ירק
תבלין
זרעים משמשים כתרופה
אירופה
אסיה
אמריקה
עירית
A. schoenoprasum
תבלין
אירופה
מזרח אסיה
שום עגול
"שום הנחש"
[תרגום השם מאנגלית]
A. scorodoprasum
‎צמח בר נפוץמזרח תיכוןשום האבקניםA.  staminem
נוי
המזרח התיכון
(אין)
A. triquetum
ירק
מזרח אסיה
עירית שומית
עירית סינית
A. tuberosum

הופעתו הראשונה של השום בהיסטוריה היתה ויזואלית ולא מילולית, והיא מחזירה אותנו כמעט 6,000 שנה לאחור. בשנת 1911 נמצאו דוגמיות חימר של ראש שום בקבר אל-מחאסאנה (El Mahasna) במצרים. משערים שהדוגמיות הן משנת 3,750 לפנה"ס בקירוב, הרבה לפני תקופת הפרעונים. בקברו של תות-אנך-אמון, בין פאר אוצרות הזהב והאבנים הטובות נמצאו ששה ראשי שום מיובשים ושמורים היטב.

גם בתנ"ך אנחנו מוצאים קשר בין שום לבין עובדים מצריים. 1,500 שנה מאוחר יותר בני ישראל אכלו אותו בזמן שהפרעונים של הממלכה החדשה העבידו אותם בפרך. לאורך ארבעים שנות נדודיהם במדבר הם התגעגעו לשום:
"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר. זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים. ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו" (שמות י"א, ד-ו).
לאחר שהתיישבו בארץ כנען חידשו בני ישראל את אכילת השום ומאז לא פסקו. התלמוד ממליץ על אכילת שום בייחוד בערב שבת כדי לעודד את מעשה-האהבה בין בני הזוג, היאה במיוחד ליום זה. במסכת בבא קמא, דף פ"ב עמוד א', אומר הכתוב: "תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשום, משביע ומשחין [מרפא] ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים [ויש אומרים] מכניס אהבה ומוציא את הקנאה".

החיפוש אחר המרכיבים הכימיים של צמחי מרפא החל ברצינות בשנת  1944 כשהמדענים קווליטו, ביילי ובק (Cavallito, Bailey and Buck), שעבדו בשביל החברה הכימיקלית ווינטרופ  מצאו כי רקמה בלתי פגועה של שום מכילה תרכובת גפרתית מסתורית, נטולת טעם וריח. כאשר חותכים או כותשים את השום, חומר ראשוני ובלתי מוכר זה יוצר תרכובת חדשה, מאוד תגובתית וחריפה, שזוהתה על ידם לראשונה. במונחים כימיים מדובר בדו-אליל תיוסולפינייט (diallyl thiosulphinate), הידוע היום כאליצין (Allicin). הם הצליחו לגלות את החומר הפעיל של השום ובמהרה הוכיחו כי הוא קוטל חיידקים יעיל ביותר. אולם האליצין הוא חומר יותר מדי תגובתי מכדי שישרוד זמן רב. בהיותו בלתי יציב הוא הופך לאחר מספר ימים לתרכובות גפריתית שומניות בעלות ריח חזק, כגון דו-אליל דו-גפרתי, המשמשות כמרכיבים העיקריים של שמן שום.
בשנת 1858 בדק לואי פסטר את התכונות האנטיביוטיות של הבצל ושל השום ומצא שהם הרגו או עצרו צמיחת חיידקים בתרביות שהוכנו במעבדה. באותה התקופה נחשב השום לתרופה מוכרת ומבוססת. לתמציות השום יש טווח פעולה רחב בצורה בלתי רגילה נגד סוגים שונים של חיידקים, כולל בסילוס, סטפילוקוקוס (staphylococcus), אשרישיה (escherischia), פסודומונס (pseudomonas), סטרפטוקוקוס (streptococcus), ויבריו (vibrio) וזני מיקובקטריה (mycobacteria). אך בעוד שהשום פועל נגד מגוון רחב יותר של חיידקים, פעולתו חלשה יותר. למרות זאת, הוא עדיף על פני התרופות האנטיביוטיות מכמה בחינות. במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים, או במקרים של דלקות מתונות אך מתמשכות, שנראה כי לעולם לא יעלמו, השום עשוי להיות יעיל ובטוח יותר מאשר מנות חוזרות של אנטיביוטיקה. דלקות כרוניות בחלל הפה, החניכיים, הגרון, האוזניים, בית החזה, הבטן או מערכת השתן מהוות דוגמא למצב חוזר ונשנה שכזה.
שום הוא תרופה מונעת מאוזנת בצורה מושלמת עבור מחזור הדם. זהו הצעד הראשון הטוב ביותר. חשוב להבהיר כי השום אינו משפר את תפקוד הלב. אך הוא יכול לעזור בהרבה דרכים אחרות, להוריד רמות כולסטרול ושומנים, להפחית קרישה, להוריד לחץ דם, להסיר רעלנים ולעודד הפרשה החוצה של מלח ומים עודפים. במחקרים שתוארו לעיל על דיאטה עתירת שומן בבעלי חיים, השום היה יעיל יותר מהכלופיבריט בהורדת רמות כולסטרול, הסרת משקעים שומניים וצמצום הנטיה לקרישת דם. צוות מדענים בהנהגת ד"ר קוורשי (Qureshi), במעבדות משרד החקלאות האמריקאי במדיסון, וויסקונסין, נתן כמויות שונות של תמצית שום לתרנגולות, חזירים ובעלי חיים אחרים, בתוך מנות המזון הרגילות שלהם המבוססות על סויה. אפילו כאשר השום היווה רק 0.2% מכמות המזון הכללית, היו לתרנגולות רמות פחותות באופן משמעותי של כולסטרול ושומנים אחרים בדם.
עד היום נערכו מחקרים קליניים רבים לגבי השפעת השום על רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם. כמה מהמחקרים נערכו בשיטות המודרניות והמתוחכמות ביותר, במרכזים רפואיים ראשיים באנגליה, ארצות הברית ומדינות אחרות, עם מאות אנשים בעלי עודף כולסטרול ושומנים בדם. בנוסף נערכו מספר "מחקרי-על" שאספו ממצאים של מחקרים קליניים רבים וערכו סיכום של הנתונים והמסקנות. כל אלה נוטים להראות כי השום מביא להפחתה צנועה של כולסטרול ושומנים בדם, בסביבות 10%, ובנוסף הפחתה ב-LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה) הבעייתי ועליה ב-LDH (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה) המיטיב. לדוגמא מחקר-על של כ-40 מחקרים קליניים איכותיים ביותר נערך בשנת 2000 על ידי קלייר סטיבינסון (Stevinson), ד"ר מקס פיטלר (Pittler) ופרופסור אדזרד ארנסט (Ernst), מאוניברסיטת אקסטר באנגליה. צירוף כל המחקרים האלה ביחד הראה כי ללא ספק השום אכן הוריד רמות כולסטרול גבוהות, אך לא בכמות ניכרת: בסך הכל בסביבות 6%. מספר זה הוא בסביבות חצי ממה שדווח על ידי מחקרים מוקדמים יותר, והרבה יותר נמוך ממה שהתרופות הכימיות מסוג הסטאטין משיגות באופן נורמלי, בסביבות 20%. כיצד ייתכן שהשום, הידוע היטב הן ברפואה העממית והן במחקרים המדעיים המוקדמים כגורם שביכולתו להוריד רמות כולסטרול, מציג תוצאות בלתי מרשימות בעומדו בפני המבחן המדוקדק של המדע המודרני? תשובה אחת נמצאת אולי במינון. רבים מהניסויים המודרניים השתמשו במינון מינימלי, בהתאם להמלצות הזהירות של יצרני התרופות, ולא במינון המומלץ על ידי מסורת הטיפול בצמחי מרפא, וגם, דרך אגב, על ידי מדריכי תרופות ממלכתיים רשמיים כגון זה של משרד הבריאות הגרמני: מינימום של 4 גרם או שן שום שלמה ליום, ורצוי אפילו יותר. סיבה נוספת נעוצה בצורת ההכנה של השום - יש להשתמש בשום טרי או באבקה מיובשת. שמן שום בכמוסות עלול להיות ישן ופחות יעיל (מפורק מבחינה כימית) עד שהוא מגיע לצרכן, ולא השיג תוצאות טובות במחקרים קליניים. בכל אופן, ניתן לצפות מהשום להביא לירידה צנועה בכולסטרול בצורה שהיא בטוחה, זולה ומתאימה לתזונה ואורח חיים טובים יותר.
סיכום של עשרים עד שלושים המחקרים שנערכו על שום ודביקות בדם הראה כי אכילת שום לאורך זמן יכולה להביא לעליה של 50% בפעילות המסת הקרישים של הדם. מחקר עדכני יותר ממעבדות בכל רחבי העולם מאשר את ההשפעה הנוגדת-קרישה של שום ושל מוצרי שום ומראה כי ההשפעה היא מיידית באופן יחסי וחזקה למדי בהשוואה לירידה המתונה ברמות כולסטרול.
עם כל זאת, בעית ריחו של השום נותרת בעינה, מה שעדיין מרתיע אנשים רבים מלהשתמש בו. למרות התמורות בעתים, קבלתו השלמה של השום מבחינה חברתית עדיין נמצאת אי שם בעתיד. הרבה מהתגובות נגדו נובעות מהתניות תרבותיות, בדומה להתניות שגרמו לאנשים לאכול לחם וסוכר לבנים מכיוון שאלה נחשבו מתוחכמים יותר, או להעדיף תרופות בצורה של גלולות לבנות סטריליות. כיום כל מה שהוא אורגני נחשב למתוחכם, וככל שנרבה להיווכח בתועלת שבאכילת שום טרי, כך נאהב ונקבל אותו יותר. לתרופות טבעיות יש ריחות טבעיים. הבה וניתן את המילה האחרונה בנושא לסר ג'ון הרינגטון, שבשנת 1607 כתב את השורות הבאות:
השום הזה בכוחו ממוות להציל,
אך עליך את ריחו הדוחה להכיל,
ואל תלעג לשום כגון אלה האומרים,
שבעטיו גברים רק קורצים, שותים ומסריחים.

Stephen Fulder’s new book on garlic has just come out in Hebrew, and provides a wealth of information on garlic

שום: התרופה המקורית של הטבה   הוצאות ספרים "אח", ת.ד. 170 קרית ביאליק 27101  HYPERLINK "http://www.achbooks.co.il" www.achbooks.co.il  04-8727227

Gardner, C.D. et al. (2007) Effect of Raw Garlic vs Commercial Garlic Supplements on Plasma Lipid Concentration in Adults with Moderate Hypercholesterolemia: a Randomized Clinical Trial.  Arch. Internal Med. 167: 346-353

Stevinson, et al.,  (2000). Garlic for Treating Hypercholesterolemia. A meta-analysis of Randomised  Clinical Trials. Ann. Internal Med. 133:  420-429

Rahman, K and Lowe, G.M. (2006). Garlic and Cardiovascular Disease: a Critical Review. J. Nutrition 136 (3 Suppl):  736S-740S

Turner, B. et al., (2004) Effect of Garlic (Allium sativum) powder tablets on serum lipids, blood pressure and arterial stiffness in normo-lipidemic volunteers: a randomised Double-blind Placebo-controlled trial. Br. J. Nutrition 92: 701-706